רק לנו יש עברית

תקציר:
כאשר עידו וחבריו מנסים להוסיף מילים לעברית, ממש כמו מחדשי השפה של פעם, הם מגלים שלכל אחד מהם יש עברית קצת שונה. בתוך כך הם עלולים להפסיד חברות אם לא יהיו פתוחים להבדלים ביניהם. "תָּמִיד יֵשׁ לְעָמִית מָה לְהַגִּיד," לָחַשׁ אֵלִי לַחֲבֵרָיו. הַבָּנִים שֶׁלְּיָדוֹ צָחֲקוּ. גַּם רְאוּבֵן צָחַק, אֲבָל בַּלֵּב הִרְגִּישׁ עֶצֶב. הוּא לֹא הֶאֱמִין שֶׁבְּצוּרָה פִּתְאוֹמִית כָּל-כָּךְ דָנִי הוֹצִיא אוֹתוֹ מִקְּבוּצַת הַחֲבֵרִים. "נִרְאֶה שֶׁהַמּוֹרָה מְסַפֶּרֶת עַל מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת בִּמְיֻחָד לְעָמִית," גִּחֵךְ אֵלִי... "הַיּוֹם אַתֶּם שׁוֹמְעִים אֲנָשִׁים מְתַקְשְׁרִים זֶה עִם זֶה בְּעִבְרִית. קָשֶׁה לְהָבִין שֶׁפַּעַם זֶה הָיָה אַחֶרֶת," אָמְרָה הַמּוֹרָה. "מָתַי פַּעַם?" שָׁאֲלָה מִיכַל. "בַּתְּקוּפָה שֶׁל הַדִּינוֹזָאוּרִים," נִסָּה דָּנִי אֶת מַזָּלוֹ. "אַתָּה מְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת. שׁוּב!" עָנָה עָמִית. "הִנֵּה זֶה שֶׁרוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהוּא חָכָם," לָעַג דָּנִי וְעָשָׂה פַּרְצוּף שֶׁל זִלְזוּל.

עותקים